עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

מנסה לשרוד בין הימים השמחים לעצובים בחיים האלה, בתקווה שעוד אגיע לפסגה...
חברים
Black angelcosmicBFFits just me .i don't careיותם
נושאים
My Escape

*13 סיבות

הארי פוטר

*האקדמיה לערפדים

אוקסה פולוק

פרסי ג'קסון

גיבורי האולימפוס

*להתחיל מחדש

משחקי הרעב

שבעת הפלאים

*בית הספר לטוב ולרע

*מכתבי אהבה למתים

ערים של נייר

*מחפשים את אלסקה

אשמת הכוכבים

*רוץ ילד רוץ

*כנף שבורה

שקופה

*המעון של מיס פרגרין לילדים משונים

סדרה של צרות

*הנסיך הקטן

אליס בארץ הפלאות

*פלא

אלה המכושפת

האי ברחוב הציפורים

מבחן קבלה

*מומלצים במיוחד*

"אני לא חרא של בנאדם"

19/03/2016 19:31
LittleAlice
אהבה, חברות, מקום שני
אתה צודק, אתה באמת לא חרא של בנאדם.
אבל אתה לא מושלם.
כשהתחלת לדבר איתי באוטובוס, או כשחגרת אותי יחד איתך כי החגורה שלי הייתה שבורה, האמנתי שבאמת קורה משהו, האמנתי שאולי, סוף סוף, מצאתי מישהו שאוהב את מי שאני.
האמונה הזאת רק התגברה שעה אחרי, כשפתאום קיבלתי הודעה ממספר לא מזוהה, וגיליתי שזה אתה. לא היה לי מושג איך השגת את המספר שלי, אבל לא שאלתי, רק הוחמאתי מהמחשבה שמישהו טרח לנסות להשיג את הטלפון שלי. 
דיברנו בערך יום וקצת, בהודעות שלך סוג של כיוונת אותי להודות שאני מחבבת אותך, ולאחר מכן, בהודעות שאתה שלחת, גרמת לי להאמין שאתה גם מחבב אותי חזרה.
אבל אז, כמובן, משהו היה חייב להיהרס. 
בדיוק הייתי בסדנת בישול עם המשפחה, ממש נהניתי והייתה מאוד חברותית, עד שאתה סיפרת לי שעשית טעות, ושבעצם אתה מחבב אותי, אבל רק בתור ידידה, והאמת היא, שיש לך קראש על החברה הכי טובה שלי, שבכלל לא דיברת איתה. 
רשמתי לך שזה בסדר, ואתה קראת לי מלכה, אבל לא הרגשתי ככה. גאד, אני כמעט בוכה רק מלכתוב על זה. 
אני הרגשתי כאילו הדמעות חונקות את הגרון שלי, ורק בגלל שהיו שם אנשים לא נתתי להן לזרום החוצה. ההתנהגות שלי השתנתה תוך שנייה, הפסקתי לדבר, ואם כבר דיברתי אז זה היה בקול ממש חלש. 
המשכנו לדבר, ובהודעות שלך רשמת שאתה מוכן לתת לי סיכוי, ואני כמו טיפשה זרמתי איתך. קבענו להיפגש, למרות שידעתי שזה חסר טעם. אתה כבר אוהב אותה, ולא משנה כמה ניפגש וכמה ננסה, זה לא ישנה את העובדה שאתה בקטע שלה ולא שלי. 
הפגישה הייתה חמודה, קנית לי קולה ודיברנו וצחקו, וזה ממש הרגיש טוב. בסוף הפגישה אמרת לי שיש לנו סיכוי.
טוב, זה ממש לא מה שאמרת לחברה שלי. יום אחרי לקחתי לה את הטלפון להסתכל בהודעות שלהם (הכל באישור שלה), וגיליתי שאתה לא חושב שזה יצליח, אבל כנראה לא היה לך נעים לומר לי את זה בפרצוף, לכן הלכת ואמרת את זה לחברה הכי טובה שלי. 
אתמול בלילה סימסת לי שוב, סיפרת לי שהכרת מישהי בצופים ושממש התאהבתם ושאתם מתכננים להיות יחד אבל שתמיד נוכל להישאר ידידים. אמרתי בסדר, אבל כמובן לא הרגשתי ככה. אמרתי בסדר, כי אני יותר מדי מפחדת להגיד שאני לא בסדר. 
רוצה לדעת ממה אני מפחדת? רוצה לדעת למה אני לא מספרת לך כל מה שאני מרגישה? רוצה לדעת למה אני לא פותחת את הלב?
כי ההוא שהיה לפניך שבר אותו. 
אתה לא חרא של בנאדם, אתה פשוט לא מאופס על עצמך. יום אחד מחליט שאתה אוהב אותה, יום אחר מחליט שאתה אוהב אחרת. זה לא עובד ככה, אתה לא קולט? 
ואתה יודע מה, אם אנחנו כבר בלשים את הדברים על השולחן, הנה עוד משהו שקצת מעצבן אותי, אולי פחות קשור, אבל אני רוצה להגיד: נמאס לי שבכל דבר אני מקום שני. במראה, בריקוד, בצילום, בכתיבה, במוזיקה, באהבה, בהכל! לא משנה מה אני עושה, לא משנה את מי אני פוגשת, אני תמיד אהיה מקום שני. חברה שלי כל כך הרבה יותר מוצלחת ממני, כל כך הרבה יותר יפה, אני יכולה להבין למה אוהבים אותה יותר משאוהבים אותי. 
אני לא באה להאשים אותה בכלום, היא אחד האנשים הכי מדהימים שפגשתי. היא זאת שסיפרה לי שהוא מאמין שזה לא יצליח בינינו, והיא זאת שנשבעה לי שאם אני אחבב מישהו, היא לעולם, אבל לעולם, לא תהיה איתו, עד שאני אתגבר עליו. אני אוהבת אותה כל כך, היא היחידה שמקבלת אותי בדיוק כפי שאני, עם כל הטירוף והשיגעון שלי, היא היחידה שאני מרגישה שתומכת בי עם האהבה שלי למוזיקה. אני מבינה למה אוהבים אותה יותר. 
פשוט נמאס לי להיות מקום שני.
the big annatאיירוהדס
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
My Playlist
My Therapy
•  מוזיקה
•  אוכל
•  גיטרה
•  קריאה
•  כתיבה
•  לישון
•  לצאת מהבית
•  צילום
•  ים
•  החתולים שלי
•  הכלבים שלי
•  לצפות בשקיעה
•  לשיר
•  להריח פרח
•  לשחק בטלפון/מחשב/ווי
•  לראות סרט