עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

מנסה לשרוד בין הימים השמחים לעצובים בחיים האלה, בתקווה שעוד אגיע לפסגה...
חברים
IM ALBlack angelcosmicBFFits just me .i don't careיותם
נושאים
דברים שאני אוהבת ביותם
•  העיניים שלו
•  המשקפיים שלו
•  השיער שלו
•  הבגדים שלו
•  הריח שלו
•  כושר המנהיגות שלו
•  הצחוק שלו
•  טון הדיבור שלו
•  ההרגשה כשהוא מביט בי
•  ההרגשה כשהוא מדבר אלי
•  האסרטיביות שלו
•  הנכונות שלו
•  החוכמה שלו
•  כוח הרצון שלו
•  ההומור שלו
•  החיוך שלו
מי זה יותם
יותם הינו אדם אמיתי. אחד האנשים הכי אהובים וחשובים לי בעולם. יכול להיות שאני מתאהבת בו, ומתאהבת יותר חזק ממה שאי פעם התאהבתי. החלטתי להפוך את הבלוג לעמוד על יותם, מעיין מקום פריקה לכל הרגעים בהם אני מרגישה שאני עומדת לכתוב לו שאני אוהבת אותו, ואסור שזה יקרה מכמה סיבות אישיות ומיוחדות.
אני לא עומדת לפרט יותר ממה שכתוב בפוסטים, אבל תצפו לחפירות עליו, וחפירות גדולות, מאחר וכבר עברו חודשיים מאז החלום והדבר היחיד שאני מסוגלת לחשוב עליו זה יותם יותם יותם.
אל תשפטו. אל תמהרו להעביר ביקורת. פשוט תקראו.

אין כותרת. פשוט אין.

30/05/2016 15:36
LittleAlice
תהום, התפרקות, חרא
איך הם לא שמים לב?
אני מתפרקת להם מול העיניים, בוכה את הנשמה שלי מול הפרצוף שלהם, והם עדיין מתעלמים. 
אני מרגישה מטומטמת, סתומה, קשת הבנה. וכולם רק מגדילים את ההרגשה הזאת.
אני לעולם לא אתקבל לתיכון, אני מפגרת מדי. התיכון המקומי לעולם לא יקבל אותי, ועירוני א' יעיף אותי מכל המדרגות.
נמאס לי להיות כזאת לוזרית, אני רק רוצה פעם אחת בחיים להצליח.
אני רק רוצה שמישהו יחזיק אותי חזק בידיים, יחבק אותי כך שלא אוכל לנשום או לברוח, ישתיק את הצרחות שלי, ייתן לי להתפרק בשקט.
למה תמיד יוצא שאני אשמה? אני יודעת שלא למדתי למבחן במדעים, ואני יודעת שהציון שלי חרא, אבל למה אמא שלי חייבת לגרום לי להרגיש רע יותר?! אני רק רוצה שהיא תעזוב אותי בשקט!!
היא מתכננת להפסיק לי את השיעורי פיתוח קול, אני יודעת. ביקשתי ממנה שלא, התחננתי. ביקשתי שתיקח לי את המחשב, הוא זה שגרם לי לא ללמוד, אבל לא, היא תיקח את הפיתוח קול. שאלתי אותה למה, מה הפיתוח קול מפריע לה. התשובה שלה? "זה משהו שאת אוהבת ושחשוב לך."
הראש שלי כבר כואב מרוב בכי, אבל אני לא יכולה להפסיק. 
אני חושבת ברצינות על התאבדות. אני מרגישה חסרת תקווה, כאילו אין לי עוד מה לעשות בחיים האלה. כל הסובבים אותי, החברים, ההורים, האחים- כולם מתעלמים, אף אחד לא עוזר. הם רק גורמים לי להרגיש גרוע יותר.
אני רוצה למות!!! אני לא מבינה מה נולדתי!!!! בשביל מה הביאו ואתי לחיים?!?! בשביל שאני אהיה הבדיחה של כולם?!?! בשביל שאנשים יצחקו שאני מטומטמת רק בגלל שקשה לי במתמטיקה?!?!?!
אני נופלת לתוך תהום, ולא נדמה כאילו יש לה תחתית.
its just me .הדס
cosmicBFF
30/05/2016 16:42
זו הרגשה נוראית, אני יכולה לתאר, אבל למרות שהדרך של אמא שלך קצת נוקשה ומעוותת יתר על המידה, אפשר -איכשהו- להבין את הדאגה שלה. היא דואגת מאוד, כנראה, אפילו אם היא מראה זאת במרירות.
תנגבי את הדמעות, ותרגיעי את גופך, ותדברי איתה מתוך אהבה וכנות, תסבירי לה שאת מתחרטת, ותמצאו פתרון לעניין עם הלימודים.
הרצון שלה לשלול ממך מה שאת מאוד אוהבת מראה את הנכונות שלה לעזור, וחוסר הפרופוציה האדיר שלו, את עומק חששותיה.
ואת ממש לא טיפשה, ואת לא תבוסתנית.
את שורדת כבר הרבה זמן ככה, לפי מה שהבנתי, ואת עדיין בחיים.
זה מאבק ששווה לעשות.
בפעם הבאה שמישהו יכאיב לך, תעצרי זאת בכניסה לליבך, סובבי את המילים לכיוון הנגדי, ותשיבי מלחמה.
אף אחד לא שווה את הסבל שלך, ויש כל כך הרבה שמחה בעולם ♥.
(O)
its just me .
30/05/2016 18:50
ואו,זה נראה כאילו אני כתבתי את הפוסט הזה.
קודם כל,להתאבד זה לא הפיתרון.
תנסי לדבר עם אמא שלך,להגיד לה שלא פותרים ככה דברים. (לפחות תנסי.)
ואני בטוחה שיש בן אדם אחד לפחות או יותר שכן אוהבים אותך.
ואם לא,אני פה:) ואני אשמח לחבק אותך ולהכיר אותך!
cosmicBFF
31/05/2016 14:48
לא משנה מה אומרים, את חכמה ומקסימה. מתמטיקה לא מעידה על חוכמה, אלא דברים אחרים. לא כולם טובים במתמטיקה וזה לא משהו שיש להתבייש בו ולטעות ולומר שבגלל זה היכולות של המוח שלך נמוכות. לא, זה לא נכון.
cosmicBFF
31/05/2016 14:48
ואת צריכה לדבר עם אמא שלך. תגידי לה עד כמה זה חשוב שיהיה לך מקום מפלט כמו חוג פיתוח הקול. כי אולי הכשרון שלך הוא לא מתמטיקה, אלא השירה.
cosmicBFF
31/05/2016 14:49
בשביל לשיר בעתיד את לא צריכה מתמטיקה. תסבירי לה שאת מעוניינת בעבודה בעתיד מסוג אחר שלא מצריך את זה(אם זה נכון כמובן. אני רק משארת). תגידי לה שזה לא שאת מתעצלת, אלא עושה את הכי טוב שאת יכולה וזו התוצאה שאת מסוגלת להגיע אלייה.(K)
cosmicBFF
31/05/2016 14:50
(אני מהפלפון אז אני לא יכולה לשלוח תגובות ארוכות><)
(K)
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
שירי יותם
הייתי רוצה
הייתי רוצה שיותם יקרא את הבלוג.
הייתי רוצה שיקרא ולא יגיב, שישאר בסקרנות לקרוא עוד.
הייתי רוצה שישמור על זה בסוד, שלא יספר לאף אחד.
הייתי רוצה שימשיך לקרוא את הפוסטים עליו, את השיחות המשוחזרות בינינו, שיראה את הדברים מנקודת מבטו.
הייתי רוצה שידע איך אני מרגישה כלפיו מבלי שאצטרך להגיד לו את זה.
הייתי רוצה להיות עם מספיק ביטחון כדי להופיע מולו כפי שאני, מבלי לחשוש שאולי התלבשתי שמרני מדי, או חשוף מדי, או שהפרצוף המחוצ'קן שלי יפריע לו, או שהשקיות השחורות שמתחת לעיני יגעילו אותו.
הייתי רוצה שיראה אותי כפי שאני רואה אותו.
הייתי רוצה.
דברים לעשות עם יותם
•  1. לקפוץ על טרמפולינה
•  1. בשלוש לפנות בוקר
•  1. ולהגיד לו
•  1. שאני אוהבת אותו
•  2. לשאול אם הוא שפתול
•  3. שיעור מתמטיקה
•  4. להתחבק איתו סתם ככה
•  5. לראות את העיניים שלו
•  5. בלי משקפיים
•  6. מירוץ שיכורים
•  7. תמונה לאינסטגרם
•  8. לנגן ולשיר איתו
•  9. לנסוע איתו באוטו
•  9. אחרי חצות