עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

מנסה לשרוד בין הימים השמחים לעצובים בחיים האלה, בתקווה שעוד אגיע לפסגה...
חברים
Black angelcosmicBFFits just me .i don't careיותם
נושאים
My Escape

*13 סיבות

הארי פוטר

*האקדמיה לערפדים

אוקסה פולוק

פרסי ג'קסון

גיבורי האולימפוס

*להתחיל מחדש

משחקי הרעב

שבעת הפלאים

*בית הספר לטוב ולרע

*מכתבי אהבה למתים

ערים של נייר

*מחפשים את אלסקה

אשמת הכוכבים

*רוץ ילד רוץ

*כנף שבורה

שקופה

*המעון של מיס פרגרין לילדים משונים

סדרה של צרות

*הנסיך הקטן

אליס בארץ הפלאות

*פלא

אלה המכושפת

האי ברחוב הציפורים

מבחן קבלה

*מומלצים במיוחד*

זה רק בצחוק

08/11/2016 21:31
LittleAlice
סתם בצחוק, מטומטמת
דיי!! הבנתי!! אני מטומטמת ואני צריכה לסתום כבר את הפה, שיגעתם!!
-מה יש לך ליאור? זה סתם בצחוק!! מה את לוקחת כל כך קשה?


סתם בצחוק? זה מה שיש לכם להגיד? "סתם בצחוק"? לא יכולתם למצוא תירוץ יותר טוב?
אני אגיד לכם מה זה צחוק: צחוק זה כשצוחקים מבדיחה שמישהו סיפר, צחוק זה כשצוחקים על סיפור מפדח של מישהו, צחוק זה כשצוחקים על תמונה מוזרה. 
זה לא צחוק. 
איך אתם בכלל חושבים שאני מרגישה? יצאתם פעם מהבועה הזאת שנקראת "סתם בצחוק"? 
כל יום, אבל כל יום, אני מגיעה לבית הספר בשביל לשמוע את המשפטים הבאים:
"את מטומטמת."
"את סתומה."
"את טיפשה."
"את מפגרת."
"את מכוערת."
"את מדברת שטויות."
"את חופרת."
"את צועקת."
"את מוזרה."
"את פריקית."
"את שונה."
"את לא תצליחי."
"לעשות עבודה איתך היה נורא."
"תפסיקי להיות את."

ומה אני יכולה לעשות בנוגע לזה? לזייף חיוך וצחוק ולרדת על עצמי בדיוק כמו שאתם עושים.
אתם אומרים שהדברים האלה סתם בצחוק, אבל זה ממזמן כבר לא בצחוק. 
הדברים האלה הופכים למציאות בשבילי. פעם, כשהיו אומרים לי "מטומטמת", הייתי עונה לכם שאני לא מטומטמת, שאני חכמה, ושאלה הם שלא הבינו. עכשיו אני פשוט צוחקת ואומרת "ברור שאני מטומטמת, מה לא ידעת?"
אם כל כך הרבה אנשים אומרים את זה, כל כך הרבה פעמים, יכול להיות שאני באמת אחת כזאת, מטומטמת.
יכול להיות שאני באמת מכוערת, שהשיער שלי מזעזע, שאני בלתי נסבלת, שאני סתם בבאסה מכלום, שאני טיפשה ולא מבינה כלום.
נמאס לי כבר מההתייחסות המגעילה הזאת כלפיי, והכי נמאס לי, שהאנשים שעושים את זה אמורים להיות חברים שלי.
למה לדעתכם אני צועקת כל כך חזק, הא? סתם לכיף שלי? אני שונאת לצעוק על אנשים, אני אוהבת לצעוק כשאני מספרת סיפור מצחיק לחברות וכולנו צוחקות, אבל סתם ככה? ממש לא. 
אז למה נראה לכם שאני צועקת?
מנחשים?
טוב נו, אני אגלה לכם.
אם לא הייתי צועקת, לא הייתם שומעים.
זה לא כאילו אתם שומעים כשאני צועקת, אבל לפחות אני מצליחה לתפוס את התשומת לב של מישהו אחד. אם אני אדבר בקול רגיל, באמת תשמעו? באמת תקשיבו? 
אתם לא. 
הדברים שלי יבלעו בתוך ים הצרחות שלכם, שהדרך היחידה לעבור אותו היא בצרחות משלי.

אז אני מצטערת שאני לוקחת את זה כל כך קשה, למרות שזה "רק בצחוק", ואני מצטערת שלא יכולתי להתעקש על החוכמה שלי כשעוד יכולתי. 
IM AL
IM AL
08/11/2016 23:48
אל תתרגשי, להיות מוזר, שונה, אחר, זה לא פשע זה אפילו מעולה!
תאהבי את עצמך כפי שאת, עם האיפות והרצונות שלך.
אבל תמנעי מלהקשיב לקולות הללו, לקולות הרקע הללו.
shirlove
09/11/2016 14:55
לא נורא. אבל זה שאת שמה לב לזה וכותבת זה אומר שיש לך רגשי נחיתות.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
My Playlist
My Therapy
•  מוזיקה
•  אוכל
•  גיטרה
•  קריאה
•  כתיבה
•  לישון
•  לצאת מהבית
•  צילום
•  ים
•  החתולים שלי
•  הכלבים שלי
•  לצפות בשקיעה
•  לשיר
•  להריח פרח
•  לשחק בטלפון/מחשב/ווי
•  לראות סרט