אני אוהבת להרגיש כמו ילדה גראנג'ית משנות ה-90. אני אוהבת סיגריות. האמת, מתחשק לי אחת ממש עכשיו. מעניין מה הטעם שלך. אני ממש שוקלת ברצינות לסמס לך הודעה כלשהי, אבל אני מספיק שפויה שלא לעשות זאת. מבאס אותי שאני כזאת שפויה לפעמים.
הלכתי ברחוב, רציתי ללכת לבית שלך, רק לעמוד מול הדלת, אולי לדפוק ולברוח. לא יודעת, דחף ילדותי. אבל אני עצלנית, אני לא אעשה את זה. גם אין בזה טעם. אני לא אוהבת דברים חסרי משמעות. אני מאוד רוצה לבדוק אם תזרום איתי במשחק ההזוי הזה שהמוח והלב שלי מתכננים נגדי, כי הקטע הוא שאני יודעת שאני לא מאוהבת בך. אני לא חושבת עליך ללא הפסקה, אני סתם מתבאסת ונהיית מתוסכלת מהמחשבה שזה חסר משמעות ושלא יקרה בינינו כלום. אני ממש רוצה להגיד משהו, אפילו סתם לסמס היי ושתענה. לא יודעת.
אני אוהבת להסתובב בלילה ברחובות, להיות עם חברים, לצחוק, להינות, לחזור הביתה ב4 בבוקר על קצות האצבעות. אני ממש מקווה שאוכל לבטל את הגלישה שלי השבוע, אני רוצה את כל שאר השבוע שלי ככה. גם ככה אין לי כוח ללכת לים יותר. גם ככה שני המדריכים האהובים עלי לא מדריכים השבוע.
מזל שמחר אני הולכת לנוער קורא, אז לא אצטרך לסבול את הגלישה מחר. מחר יהיה פנאן. האמת, זאת הייתה החלטה ממש של הרגע האחרון. חבל שאחת ההרצאות שרציתי ללכת אליה אזלו הכרטיסים.
אני רוצה יין לבן. כמה שאני אוהבת יין לבן. חבל שאמא שלי אוהבת יין אדום. אני רוצה סיגריות, חבל שהבנזוג של אמא שלי לא מחזיק אותן בתיק שלו. חבל שידיד שלי מפחד לקחת להורים שלו סיגריה אחת, חבל שלידיד אחר שלי הן נמצאות בבית והוא בקצה השני של הישוב. חבל.
מחר אולי אלך לסנטר, אבקש ממישהו שיקנה לי חבילה של מרלבורו גולד. אוהבת אותן עדינות.
מעניין מה הטעם של יותם. מעניין איך זה לנשק אותו. כמה זמן עבר מאז שנישקתי מישהו. אני רוצה שוב. אני רוצה להיות איתו, אני רוצה להתחבק איתו, אני רוצה לישון איתו כפיות, לנהוג איתו באוטו ב3 לפנות בוקר, לסמס לו משהו מטומטם ולחכות לתגובה שלו.
נראלי שאעשה את זה בסוף השנה. אחרי פעילות הסיכום של שולחן עגול, אולי אסמס לו מתישהו משהו מוזר ומטורף ומטומטם ואחכה לתגובה שלו, שבטח תהיה שלילית ואז אפרוש משולחן עגול ולא אראה אותו שוב. לא יודעת, אני מעדיפה לקבל תשובה שלילית ולא לראות אותו מאשר לא לדעת כלל. רק לדעת תשובה.
מצטערת על הכתיבה המבולגנת, אבל זאת הדרך שאני הכי רוצה לכתוב עכשיו.





